פסק-דין בתיק ת"ק 54980-11-12 - פסקדין

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה ללא חולק כי בתאריך 19.4.12, רכש התובע מהנתבעת מזרון ושילם תמורתו את הסך של 3,040 ש"ח.

לטענת התובע, המזרון שסופק לו היה פגום מלכתחילה ואף מזרון אחר שסופק לתובע חלף אותו מזרון פגום - היה לקוי אף הוא ונלקח על ידי הנתבעת מביתו.

הנתבעת החזירה לתובע סך של 2,690 ש"ח בלבד, כאשר הינה מסרבת להחזיר לו את מלוא הסכום ששילם בגין המזרון.

הנני מקבלת כמהימנים עליי את כל דברי עדותו של התובע וקובעת כי הוכח כדלקמן:

בתאריך 1.5.12 סופק לתובע מזרון שנקנה על ידו בתאריך 19.4.12, אך זה היה פגום.

בתאריך 14.5.12 ביקר טכנאי מטעם הנתבעת בביתו של התובע ואישר כי אכן המזרון פגום ויש לספק לו מזרון חדש.

בתאריך 22.5.12 סיפקה הנתבעת לתובע מזרון אחר, חלף המזרון הראשון שהוחזר, ברם אף מזרון זה היה פגום, מוכתם, פרום במספר מקומות ובלוי.

בתאריך 29.5.12, בעקבות דרישת התובע לביטול העיסקה ולהחזרת כספו, נלקח המזרון השני מביתו של התובע על ידי הנתבעת.

בתאריך לא ידוע, לאחר פניות רבות של התובע לנתבעת להחזרת כספו, הוחזר לו הסך של 2,690 ש"ח בלבד.

עולה כי הנתבעת חייבה את התובע לשאת בתשלום דמי ביטול עיסקה בסך של 100 ש"ח ובתשלום סך של 250 ש"ח בגין הוצאות ההובלה הראשונה של המזרון לביתו של התובע, הובלה שבוצעה על ידי הנתבעת.

בביהמ"ש נחקר התובע על ידי נציג הנתבעת, אם יש בידו תיעוד מצולם של המזרונים והפגימות שבהם, אך לקביעתי, לא היה כל צורך כי התובע יציג תיעוד על כך, כאשר הנתבעת הודתה במפורש בכך שבמזרון הראשון נפל פגם בייצורו ואילו המזרון השני שסופק לתובע, חלף המזרון הראשון, היה מוכתם ובעל חוטים פרומים (כעולה אף מאישור המובילים מטעם הנתבעת).

הנני קובעת כי בנסיבות אלה, היתה מוצדקת לחלוטין דרישתו של התובע מהנתבעת לביטול העיסקה, מחמת פגמים שבמוצר אותו רכש ועל הנתבעת היתה מוטלת החובה לבטל את העיסקה ולהחזיר לתובע את מלוא כספו.

הנני דוחה את טענות הנתבעת, כפי שבאו בכתב הגנתה ובדברי עדותו בביהמ"ש של הנציג מטעמה, כאילו לא היתה הנתבעת חייבת בביטול העיסקה וכי עשתה כן לפנים משורת הדין, כאשר לנגד עיניה עומדת רק "טובתו של הצרכן ושביעות רצונו" (עמ' 3 ש' 9-10 לפרוט').

לקביעתי, כאמור, לא עשתה הנתבעת דבר מעבר לחובתה עפ"י דין וגם אם אכן ניתן לישון על מזרון שהינו מוכתם ותפריו פרומים בחלקם, כנטען על ידי נציג הנתבעת, הרי שלא יעלה על הדעת לטעון כי חברה המספקת לצרכן מזרון שכזה, בטענה כי הינו מזרון חדש, יוצאת ידי חובתה וחיוביה בעיסקה. אין לדרוש מצרכן, הרוכש ממיטב כספו מזרון חדש, לקבל מזרון כדוגמת זה שסופק לו ולהוסיף ולטעון כי אינו זכאי לביטול העיסקה מיסודה וכי עליו להכיר תודה לנתבעת שהסכימה לביטול העיסקה.

בנסיבות אלה, לא היה כל מקום כי הנתבעת תחייב את התובע בתשלום הסך של 100 ש"ח כדמי ביטול עיסקה.

כל זאת, כאשר ביטול העיסקה לא נבע מחמת שהתובע התחרט וביקש לחזור בו הימנה וכאשר במקרה שכזה, אך ראוי הוא כי הצרכן ישלם למוכר פיצוי בגין טרחתו.

בענייננו, בוטלה העיסקה מחמת שהמוצרים שקיבל התובע בשתי הפעמים הנפרדות - היו פגומים מיסודם והינו זכאי להחזר מלא של כל ששילם לנתבעת בגין המזרון.

הנתבעת טענה עוד בביהמ"ש כי היתה נכונה לתקן את המוצר שמכרה וזאת עפ"י תעודת האחריות שהיא הנפיקה וכאשר בטענתה זו הינה מבקשת לבסס סיבה להעדר זכותו של התובע לביטול העיסקה.

לקביעתי, טענה זו הינה בבחינת דברי הבל ורעות רוח.